איך ללמד חומר מורכב, פרק י"ב – ההבדל בין ילדים ומבוגרים

עיקר הניסיון האישי שלי הוא בהעברת חומרים מורכבים למבוגרים: אני הרבה פחות מנוסה בהדרכת ילדים ובני נוער. זאת ועוד, כפי שרשמתי קודם, אין לי השכלה רשמית בתחום החינוך. מכיוון שכך, אקדים ואומר שאת הדברים הבאים אני מביא מתוך ההתרשמות והניסיון האנקדוטלי שלי – ואתם רשאים בהחלט לקבל אותם עם גרגר של מלח ולשקול אותם אל מול הניסיון האישי שלכם.

לתפיסתי, כשזה מגיע להעברת חומרים מורכבים, אין הבדל עקרוני בין מבוגרים וילדים. כל הכלים, הטכניקות והרעיונות ששטחתי בפניכם בפרקים הקודמים יעבדו היטב גם כשמדובר בילדים: מגיל הגן ועד התיכון. הסיבה לכך היא שהכלים האלה מושתתים על תכונות אנושיות בסיסיות ואוניברסליות כגון סקרנות, משיכה לסיפורים מעניינים וכדומה – תכונות שקיימות בכמעט כל אדם, ללא תלות בגילו או בתרבות בה צמח.

ובכל זאת, יש הבדל אחד רלוונטי בין ילדים ומבוגרים, והוא רמת הידע הקודם שעימה מגיע הקהל אל ההרצאה, הסרטון או הספר. אצל ילדים, רמת הידע הקודם תהיה נמוכה יותר, מטבע הדברים, מאשר אצל המבוגר הטיפוסי. למשל, אם אני מעביר הרצאה על מערכת השמש, הנחת הבסיס שלי תהיה ששומעי הבוגרים מכירים את תכונותיהם הבסיסיות של כוכבי הלכת: שמאדים הוא מדבר יבש, שנוגה הוא גיהנום לוהט ושאת שבתאי מקיפות טבעות יפייפיות. אצל ילדים, במיוחד בגילאי בית הספר היסודי, לא תמיד אפשר להניח את אותן ההנחות. 

רמת הידע השונה מובילה אותי להשתמש באסטרטגיות שונות כשאני פונה לשני הקהלים האלה. כשאני פונה לקהל צעיר, התוכן שאשתדל להעביר יהיה תוכן שעוסק בתופעות, עצמים ודוגמאות אנקדוטליות – וכשאני פונה למבוגרים, התוכן שאשתדל להעביר להם יתרכז ברוב במקרים בקשרים שבין תופעות שונות, ובהשלכות המעניינות שלהם. 

אתן דוגמה שתבהיר את הפסקה הנ"ל. 

נאמר ואני מעביר שיעור או הרצאה על מערכת השמש. כשאני פונה לילדים, אשתדל לספר להם על התופעות המדהימות והמרתקות שניתן למצוא בכוכבי הלכת השונים: למשל, אספר להם על סופות החול הגלובליות במאדים והרובוטים שחוקרים אותו, על הגשם החומצי בנוגה ועל הרי הגעש הרבים של איו, ירחו של צדק. רוב הילדים לא שמעו על התופעות המרתקות האלה, ולכן יהיו מרותקים לסיפורים ולתיאורים השונים. 

אצל מבוגרים, לעומת זאת, התמונה תהיה שונה. סביר להניח שחלק גדול מהקהל כבר שמע על התופעות האלה בעבר, במיוחד אם מדובר בקהל סקרן ואינטנליגנטי במיוחד. אם אני רוצה להשאיר חותם עז על הקהל הזה, עלי לעלות 'שלב אחד למעלה בסולם' – והשלב הבא הזה הוא עיסוק במשמעויות החבויות של הידע העובדתי הזה ובקשרים הסמויים בינו ובין פריטי ידע אחרים שהם מכירים. למשל, אספר להם על האופן שבו הפך נוגה לגיהנום הלוהט שהוא – ככל הנראה בעקבות 'אפקט חממה' שיצא מכלל שליטה – ואקשר זאת לאפקט החממה מעשי ידי אדם כאן, בכדור הארץ. אספר להם על כוח המשיכה העז של צדק, שהגאות והשפל שהוא יוצר בירחו איו: אלו אותם גאות ושפל כמו אצלנו, על כדור הארץ- אבל מכיוון שהם חזקים בהרבה, הם מרתיחים את קרביו של הירח ומדרבנים את היווצרותם של הרי הגעש הרבים. הקשרים החבויים האלה בין תופעות קיצוניות אי שם במעמקי החלל, לתופעות יום-יומיות ומוכרות בכדור הארץ, הן פיסות מידע מרתקות, מפתיעות ו(כנראה) לא מוכרות – והן שיבטיחו שהקהל יהיה מרותק להרצאה. 

עבור הילדים, קשרים וחיבורים כאלה אינם רלוונטיים: מי שלא שמע על נוגה ואיו, לא יודע מהו אפקט החממה וכיצד נוצרים הגיאות והשפל – בלאו הכי לא יידע להעריך  את הקשרים החבויים האלה, גם אם נציג לו אותם בצורה ברורה ומובנת. זה כמו שאני אצפה במשחק שחמט בין שני רבי אמנים: מכיוון שאני מכיר את החוקים הבסיסיים של המשחק, כנראה שאבין מה כל אחד מהם עושה – אבל רק מישהו שלמד את המשחק ברצינות יוכל להעריך את התחבולות, מערכי ההגנה ושאר ההחלטות שיקבלו השחקנים. 

במילים אחרות, עלינו להתחשב ברמת הידע הקיימת של הקהל שלנו בבואנו להתאים לו את החומר המועבר. לקהל צעיר וחסר ניסיון, עלינו לספר על ה'מה' ועל ה'איך'. קהל מבוגר ומנוסה יותר ירצה לשמוע על ה'למה'.

אגב, העקרון הזה הוא הסיבה שאני לא אוהב לצפות בערוצי מדע בטלוויזיה, כדוגמת דיסקברי ונשיונל גיאוגרפיק. התוכניות בערוצים האלה כמעט תמיד עוסקות ב'תופעות ואירועים': חורים שחורים, מה קרה בבונקר של היטלר ואירועי חטיפה על ידי חייזרים. דהיינו, הן מספרות לי 'מה זה' ו'מה קרה' – ומעט מאוד על ה'למה': למשל, למה חקר חורים שחורים חשוב להתקדמות הפיזיקה, ולמה האירועים במלחמת העולם השנייה רלוונטיים למה שקורה בעולמנו היום. מעבר לעובדה שכמעט תמיד מדובר בנושאים קלישאתיים עד כדי מיאוס, התוכניות האלה גם חוזרות על עצמן ולא מגלות שום דבר חדש ומעניין על העולם שלנו. 

סיכום ביניים

  • בכל הנוגע לעקרונות ולרעיונות הבסיסיים שתיארתי עד כה בספר, אין הבדל מהותי בין מבוגרים וילדים.
  • יוצא דופן חשוב הוא רמת הידע הקודם, שאצל ילדים נמוכה יותר בדרך כלל מאשר אצל מבוגרים.
  • לילדים, כדאי להתמקד בתופעות ואנקדוטות ("מה" ו"איך"). עבור מבוגרים – במיוחד קהל מנוסה ומתוחכם יחסית – כדאי להתמקד ברעיונות וקשרים חבויים בין תופעות ("למה").

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *